התחלנו את היום ב
מקדש וונשו שעולה 5 יואן לכניסה
. בתוך המקדש ישנם מבנים ובתוכם פסלים. סינים רבים רוכנים לרצפה ומתפללים. בין הבניינים: קופסאות עם חול ובהן קטורת. באוויר ריח חזק של קטורת. נזירים לבושים בכתום וחום הסתובבו סביבנו. לאחר סיור קצר התיישבנו
במסעדה הצמחונית שבתוך המקדש. לאחר עיון בתפריט (הבלתי נגמר) בחרנו 2 מנות: אחת הייתה חריפה מידי (כנראה שבסצ'ואן
חריף זה עניין יחסי) והשנייה מתוקה וטעימה. ביחד עם זה הגיע דלי אורז. סך הכל ארוחה מעולה באווירה מיוחדת.
 |
| מקדש וונשו |
 |
המסעדה הצמחונית של מקדש וונשו. מצד שמאל: דלי אורז לבן
|
המשכנו ועלינועל אוטובוס ל
כיכר טיאנפו - שטח גדול מאוד שכמעט כולו היה סגור והיה אפשר רק ללכת בשביל צר לתוך איזור הכיכר. משם רואים את הפסל של
מאו שמשקיף מקצה הכיכר. משם המשכנו ברגל ל
פארק העם - פארק סיני טיפוסי עם שבילים נאים, עצים רבים ואגם מלאכותי. הפארק היה שוקק חיים וראינו מגוון צורות בילוי: אנשים רוקדים ריקודי שורות (סביבם מתאסף קהל, אנשים מבוגרים שנהנים להעיף עפיפונים, אנשים שרים קריוקי עם בידורית (הקרבה בין כמה כאלה יצרה בליל צורמני של צלילים), אנשים שטים באגם, מטיילים ובעיקר המון אנשים יושבים ב
בית תה - שותים תה מתרמוס ומשחקים משחק סיני מוכר (שנראה קצת כמו רמיקוב).בית תה הוא מקום עם המון שולחנות, ברובם יושבים חבורת סינים (או סיניות) ומשחקים את המשחק.
יצאנו מהפארק והתחלנו לחפש את
מקדש ווחואו. באיזור שבו אמורה להיות הכניסה למקדש נתקלנו בכניסה ל
רחוב ג'ינלי. מדובר ברחוב מאוד נחמד ותיירותי, מלא חנויות ודוכנים עם עבודות יד, מזכרות, מסעדות ודוכני אוכל. למקדש עצמו, אגב, החלטנו לא להיכנס בגלל המחיר (60 יואן).
 |
| פארק העם בצ'נגדו |
 |
| בית תה |
התחלנו בחיפושים אחר רחוב טיבטי שהיה כתוב עליו בלונלי פלנט סין.בהתחלה לא ראינו בו שום דבר מיוחד אך כשהתחלנו ללכת ראינו שבאמת מסתובבים שם הרבה אנשים ב
לבוש טיבטי (גברים עם חצאיות ארוכות בצבע בורדו). גם החנויות היו בסגנון מעט אחר ומכרו מזכרות טיבטיות.
משם נסענו ל
אוניברסיטת סצ'ואן ובה גילינו סטודנטים צעירים מסתובבים בקמפוס על אופניים. בדרכנו פגשנו זוג נחמד עם ביתם החמודה. מסתבר ששניהם מורים לאנגלית באוניברסיטה. הם סיפרו שכל הסטודנטים חייבים ללמוד אנגלית. הם היו מאוד נחמדים ולקחו אותנו לאיזור של מסעדות ופאבים (מסתבר שיש בסין
Hooters!). כיוון שהשעה הייתה רק 19:00 ורוב המועדונים נפתחים רק ב-21:00 החלטנו לוותר וחזרנו למלון. בארוחת הערב התיישב לידינו בחור סיני מוזר שמגיע להוסטל של סים מידי פעם על מנת לתרגל את היפנית שלו. עשינו קצת בירורים לגבי הטיול של מחר והלכנו לישון.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה