יום טיול בצ'נגדו, מקדש וונשו, כיכר טיאנפו ופארק העם

התחלנו את היום במקדש וונשו שעולה 5 יואן לכניסה . בתוך המקדש ישנם מבנים ובתוכם פסלים. סינים רבים רוכנים לרצפה ומתפללים. בין הבניינים: קופסאות עם חול ובהן קטורת. באוויר ריח חזק של קטורת. נזירים לבושים בכתום וחום הסתובבו סביבנו. לאחר סיור קצר התיישבנו במסעדה הצמחונית שבתוך המקדש. לאחר עיון בתפריט (הבלתי נגמר) בחרנו 2 מנות: אחת הייתה חריפה מידי (כנראה שבסצ'ואן חריף זה עניין יחסי) והשנייה מתוקה וטעימה. ביחד עם זה הגיע דלי אורז. סך הכל ארוחה מעולה באווירה מיוחדת.

מקדש וונשו

המסעדה הצמחונית של מקדש וונשו. מצד שמאל: דלי אורז לבן

המשכנו ועלינועל אוטובוס לכיכר טיאנפו - שטח גדול מאוד שכמעט כולו היה סגור והיה אפשר רק ללכת בשביל צר לתוך איזור הכיכר. משם רואים את הפסל של מאו שמשקיף מקצה הכיכר. משם המשכנו ברגל לפארק העם - פארק סיני טיפוסי עם שבילים נאים, עצים רבים ואגם מלאכותי. הפארק היה שוקק חיים וראינו מגוון צורות בילוי: אנשים רוקדים ריקודי שורות (סביבם מתאסף קהל, אנשים מבוגרים שנהנים להעיף עפיפונים, אנשים שרים קריוקי עם בידורית (הקרבה בין כמה כאלה יצרה בליל צורמני של צלילים), אנשים שטים באגם, מטיילים ובעיקר המון אנשים יושבים בבית תה - שותים תה מתרמוס ומשחקים משחק סיני מוכר (שנראה קצת כמו רמיקוב).בית תה הוא מקום עם המון שולחנות, ברובם יושבים חבורת סינים (או סיניות) ומשחקים את המשחק.

יצאנו מהפארק והתחלנו לחפש את מקדש ווחואו. באיזור שבו אמורה להיות הכניסה למקדש נתקלנו בכניסה לרחוב ג'ינלי. מדובר ברחוב מאוד נחמד ותיירותי, מלא חנויות ודוכנים עם עבודות יד, מזכרות, מסעדות ודוכני אוכל. למקדש עצמו, אגב, החלטנו לא להיכנס בגלל המחיר (60 יואן).

פארק העם בצ'נגדו 

בית תה

התחלנו בחיפושים אחר רחוב טיבטי שהיה כתוב עליו בלונלי פלנט סין.בהתחלה לא ראינו בו שום דבר מיוחד אך כשהתחלנו ללכת ראינו שבאמת מסתובבים שם הרבה אנשים בלבוש טיבטי (גברים עם חצאיות ארוכות בצבע בורדו). גם החנויות היו בסגנון מעט אחר ומכרו מזכרות טיבטיות.

משם נסענו לאוניברסיטת סצ'ואן ובה גילינו סטודנטים צעירים מסתובבים בקמפוס על אופניים. בדרכנו פגשנו זוג נחמד עם ביתם החמודה. מסתבר ששניהם מורים לאנגלית באוניברסיטה. הם סיפרו שכל הסטודנטים חייבים ללמוד אנגלית. הם היו מאוד נחמדים ולקחו אותנו לאיזור של מסעדות ופאבים (מסתבר שיש בסין Hooters!). כיוון שהשעה הייתה רק 19:00 ורוב המועדונים נפתחים רק ב-21:00 החלטנו לוותר וחזרנו למלון. בארוחת הערב התיישב לידינו בחור סיני מוזר שמגיע להוסטל של סים מידי פעם על מנת לתרגל את היפנית שלו. עשינו קצת בירורים לגבי הטיול של מחר והלכנו לישון.

טיול לעיר העתיקה של שנגחאי ופארק קסום

הפעם לשאלה איך לטייל לבד בסין הייתה תשובה מצויינת: פשוט לאלתר. קמנו באותו יום מאוחר יחסית. נסענו ברכבת התחתית לתחנת Sanghai Circus World. עשינו זאת בהמלצת מטיילים ישראליים שפגשנו במלון ורצו שנראה מופע אקרובטיקה אשר מכירת הכרטיסים אליו נמצאת סמוך לתחנה זו. התאכזבנו לגלות שהכרטיסים להערב כבר Sold Out (אלה היו המילים היחידות שהבחורה שם ידעה לומר באנגלית). כדי שלא נרגיש שהנסיעה הייתה בזבוז מוחלט החלטנו להיכנס לפארק שנמצא ממש ליד הכניסה לתחנה Daning Lingshi Park. נכנסנו תמורת סכום סמלי (2 יואן לאדם). בהתחלה חשבנו שזה פארק קטן מאוד, אך ככך שהמשכנו ללכת כך גילינו שזה פארק ענק שהמון סינים מגיעים לבלות בו.

 Daning Lingshi Park

בדרך ראינו פארק שעשועים קטן לילדים (עם מתקני לונה פארק) והתלהבנו כשראינו חתן וכלה סיניים שבאו להצטלם בפארק ולעשות פוזות. שהמשכנו ללכת גילינו שבערך כל 5 מטר יש זוג כזה שמצטלם ובכלל נראה שזה אתר צילום חביב על הסינים. פגשנו שם בני נוער עם ציוד צילום מקצועי ועוד הרבה זוגות שהצטלמו (חלקם עם בגדי ערב). בהמשך התגלה לנגד עינינו מעין חוף ים קטן ומאולתר - חול לבן על שפת האגם של הפארק ובו משפחות צעירות, אוהלים וילדים. ישבנו לנוח ונהנינו מהשלווה.

שמנו לב שיש סירות ששטות באגם והחלטנו שגם לנו בא לשוט מעט. המשכנו בדרכינו בניסיון למצוא איפה משכירים את הסירות ובדרך שאלנו נער סיני עם ברזלים בשיניים. הוא עצר, חשב על זה קצת, נראה נבוך ובסוך אמר לנו שנלך אחריו והוא יראה לנו איפה זה. הוא התחיל ללכת ואנחנו אחריו. וכך המשכנו עוד ועוד - עד שלאחר רבע שעה הגענו ל"נמל". היה מאוד לא נעים שהוא עשה את כל הדרך בשבילנו (לא ברור למה הוא לא פשוט הצביע...) הודנו לו מאוד ועלינו על סירה.

שטנו בסירה (עם מנוע של קורקינט) הלוך ושוב לאורך האגם ולאחר כשעה ירדנו מהסירה והלכנו לחפש מסעדה. הלכנו לרכבת וירדנו בתחנת Yu Yuan Garden שהמטרה היא ביקור בעיר העתיקה של שנחאי. אחרי הליכה קצרה הגענו לרחוב הראשי של העיר העתיקה. רחוב צפוף ומלא בהמון חנויות שמוכרות הכל, סוחרים מציקים ותיירים לרוב.המקום המפורסם ביותר בעיר העתיקה של שנגחאי הוא בית התה המפורסם והמרהיב הזה:

בית התה בעיר העתיקה של שנחאי