חפש פוסטים במדריך המלא לסין

16 מאי 2012

כל הפרטים על ערוץ דילוג הנמר

טרק ערוץ דילוג הנמר

יצאנו לטרק ערוץ דילוג הנמר עם 2 אמריקאים (קרי וג'סטין), בריטי (אלכס), קוריאני (ג'ייסון) ושני קנדים (צ'רלס ואמילי). כל הקבוצה אכלה ארוחת בוקר אצל מאמא נאשי, אבל אנחנו יצאנו החוצה וקנינו עוגיות אגוזים ויוגורט. יצאנו למיני וואן שם גילינו להפתעתנו שיש רק 7 מקומות + נהג, אנחנו היינו שמונה ולכן ג'ייסון נסע באוטו אחר (אך השאיר את התיק אצלנו).

הדרך ארכה כשעתיים וחצי (הנהג נסע על 30 קמ"ש...). עצרנו בכפר צ'או טואו שם מתחיל המסלול וחיכינו לג'ייסון. בדרך גילינו ששני האמריקאים והבריטי גרים בסין ועובדים כמורים לאנגלית. הם היו כאלה אמריקאים טיפוסיים: שניהם שמנים (בעיקר הבחור) ומצחיקים (בעיקר הבחור). הגענו סופסוף לנקודה ממנה יוצאים לטרק ערוץ דילוג הנמר.

תחילת המסלול לא משולטת בכלל ולא ברור לאן ללכת אז פשוט כל פעם שראינו מישהו שאלנו "טייגר?" והם כבר הצביעו לנו על הדרך. באיזשהו שלב עברנו סיני זקן שהצביע על שלט שבו כתוב באנגלית שהטרק סגור ולכן אנחנו אחראים על עצמנו אם אנחנו בוחרים בכל זאת לעשות אותו (איך אומרים בסינית כסת"ח?). אחרי זמן מה של פיצולים שלא היה לנו ברור אם הם הדרך הנכונה הגענו לשביל שמסומן בחיצים בצבעים מתחלפים: לפעמים אדומים, לפעמים צהובים ולפעמים ירוקים. סוף סוף ידענו שאנחנו בדרך הנכונה.

הדרך הייתה בעלייה מתונה, המשכנו לעלות בשביל כשלצידנו נוף מהמם של הרים מושלגים. נהיה חם מאוד וכיוון שהייתה חכם ולא הבאתי חולצה קצרה נאלצתי ללכת עם חולצת גטקס...אחרי כשעתיים הליכה הגענו לגסטהאוס הראשון Naxi Family Guesthouse שם פגשנו שוב את הקנדים וג'ייסון שהקדימו אותנו ברבע שעה.

הנאשי פמילי גסט האוס היה חמוד מאוד, האנשים היו נחמדים ונתנו לנו תה נענע טעים. אכלנו גם בננות ולחמניות. אחרי ההתרעננות הקצרה המשכנו בדרך. העלייה המשיכה וידענו שאנחנו אמורים בקרוב להגיע לעלייה הקשה באמת - 28 הפיתולים. באיזשהו שלב העלייה נהייתה תלולה יותר והדרך הפכה מפותלת וחשבנו שהתחילו 28 הפיתולים הקשים. 


מנוחה ב-28 הפיתולים






































הלכנו לאט ועצרנו כל דקה בערך להסדיר את הנשימה (בטענה שאנחנו נהנים מהנוף היפה). אחרי משהו כמו 20 דקות של עלייה הגענו למין קיוסק מאולתר שהמוכרת בו אמרה לנו שרק עוד עשר דקות מתחילים 28 הפיתולים הקשים. המידע הזה דיי הלחיץ אותנו כי היינו בטוחים שחלקם כבר מאחורינו. המשכנו ללכת בקצב צב והדרך המשיכה בערך אותו דבר כך שלא הבנו למה דווקא זה נחשב ל-28 הפיתולים הקשים ולא קודם.

הגענו לנקודת תצפית בה היו סיני וסינית שגובים כסף כדי להסתכל על הנוף (5 יואן להסתכל ו-8 יואן כדי לצלם). התעצבנו על החוצפה ולא ירדנו לתצפית, אך גילינו להפתעתנו שהגענו לסוף הפיתולים ונגמרה העלייה הקשה. משם הדרך הייתה בירידה מתונה בערך שעה וחצי עד שהגענו ל-Tea Horse שהוא הגסטהאוס השני מתוך ה-3 שנמצאים במסלול. (השני נקרא Half Way ונמצא כ-6 קילומטר אחרי ה-Tea Horse. כשהגענו היה בערך 17:30 והחלטנו להשאר כאן ללילה.
טיפ חשוב: חלק מהמטיילים מנסים להגיע ל-Half Way ללילה הראשון בטרק- מה שיוצר יום צפוף וקשה שלא לצורך.

קיבלנו חדר (רצפת בטון ועליה מיטה ושידה קטנה ב-60 יואן). הזמנו אוכל שהיה טעים מאוד (נודלס עם ירקות וביצה עם עגבניה). פגשנו בחור טיבטי שהסתבר שהוא מדריך טיולים שמדריך צרפתי מבוגר שהוא יועץ ארגוני (ובין ייעוץ לייעוץ בסין מטייל קצת).

ישבנו עוד קצת במרפסת של Tea Horse מול הנוף היפה ותהינו איפה האמריקאים. בסוף, בערך בשעה 19:00 שכבר כמעט החשיך הם הגיע סוף סוף (ועוד הסתבר שהם עשו את הפיתולים על סוסים, מסכן הסוס של ג'סטין...). קצת לפניהם הגיעו ל-Tea Horse גם זוג מבוגרים אוסטרלים ובחור אמריקאי בשם בוב. ישבנו כולנו סביב שולחן שעשוי מגזע עץ גדול (על כסאות שעשויים מגזעי עץ קטנים) ואכלנו. כך נגמר היום הראשון שלנו בטרק ערוץ דילוג הנמר.

2 comments:

  1. איך התחברתם אל התיירים האחרים בתחילת הטרק, האם הזמנתם את הטרק מראש?

    השבמחק
  2. אנחנו יצאנו לטרק ערוץ דילוג הנמר מהוסטל המאמא נאשי.
    היא למעשה מארגנת קבוצות קטנות ומוציאה הסעה לתחילת הטרק.
    ניתן כמובן גם להכיר אנשים בהוסטל ולהתארגן איתם על הסעה.
    זה יעד שרבים יוצאים אליו מליגיאנג.

    השבמחק