איך לטייל בסין לבד

על השאלה הזו ועל המון אחרון לגבי תכנון טיול בסין ננסה לענות בבלוג. 
מטייל שמעוניין לטייל בסין לבד, בניגוד ללטייל בסין בטיול מאורגן נתקל במגוון קשיים:
אלה יכולים להיות קשיים בשפה, בבחירת מסלול שמשלב נופים פראיים אל מול ערים גדולות
כשמנסים להבין איך לטייל בסין לבד צריך לדעת הרבה פרטים: איך מוציאים ויזה לסין?
איך יודעים מה להזמין במסעדה אם לא מבינים מה כתוב בתפריט? האם אפשר לבדוק את ה-Gmail מסין?
כמה עולה ארוחה בסין? כמה עולה לינה בסין? ועוד מגוון רחב של שאלות.
על כל אלה ננסה לענות בבלוג הזה. אתם מוזמנים גם להשאיר פרטים בטוקבקים ואנו נחזור אליכם בשמחה.


אבל נתחיל בתחלה: לאחר תשע וחצי שעות של טיסה בחברת אל על נחתנו בבייג'ינג. בדיקת הדרכונים עברה בקלות יחסית. לפני הפקידה היה מונח פנל שבו ניתן לסמן עד כמה אנחנו מרוצים מהשירות שניתן לנו. משהו באינטואיציה הפנימית אמר פשוט לא ללחוץ על כלום... נסיעה קצרה ברכבת הובילה אותנו אל מסוע המזוודות, משם במעלית ל-B1 ונכנסנו למונית. 


הנהג הנחמד לא ידע, כמובן, מילה באנגלית. הצגנו בפניו פתק שהדפסנו מבעוד מועד ובו שם וכתובת המלון. בהתחלה היה נראה שלא הבין דבר - אבל לאחר שעה של פקקים וסיור בבירה הערפילית והגשומה הגענו ל-Far East Hotel. הופתענו לגלות שבמקום האכסניה שהזמנו הגענו למלון. הסיבה: באכסניה יש רק חדרי דורמס (חדרים עם מיטות משותפות) ואנחנו התעקשנו על חדר זוגי. שילמנו 280 יואן ועלינו לקומה שלישית במעלית. אחרי ששמנו את הדברים בחדר יצאנו לטיול ברחוב של המלון שבו יש המון מסעדות קטנות ובהמשכו הופך לרחוב תיירותי. 


קצת אחרי שגילינו דוכן של Haagen Dazs התיישבנו במסעדה שמיועדת למערביים (כזו עם תפריט של תמונות). הזמנו אורז, בירה, עוף עם בוטנים ועוד ירק בלתי מזוהה ולא טעים. סך הכל שילמנו 100 יואן.  המשכנו בדרכינו לעבר כיכר טיאנמן. הצצנו עליה- נדהמים להבין שאנחנו סוף-סוף כאן וחזרנו עייפים אך מרוצים למלון.


באותו ערב נרדמנו ב-20:00, התעוררנו ב-02:30 מהג'ט לג ונרדמנו רק ב-05:00 חזרה. כך קרה שאת יום המחר התחלנו ב-08:30 במקום ב-07:00 כמתוכנן.