עלינו על אוטובוס ל
כפר יאנגדי. האוטובוס, כמו כל
אוטובוס בסין, התנהל על ידי בוסית ששלטה בנעשה ביד רמה. הגענו ל
יאנגדי וירדנו מהאוטובוס ממש ליד נהר הלי. היו שם המון סירות במבוק וחיפשנו אחת שתעביר אותנו לצד השני של נהר הלי שם מתחיל המסלול. ידענו שזה אמור לעלות כ-5 יואן לאדם אך האנשים שם הציעו מחירים לא הגיוניים כמו 100 יואן. בסוף הצלחנו להשיג סירת במבוק ב-20 יואן לשלושתינו ועברנו את נהר הלי בשייט של כ-30 שניות.התחלנו ללכת בשביל שעבר פחות או יותר לאורך נהר הלי.
 |
| טרק רגלי -יאנגדי אל שינגפינג |
מידי פעם עקבו אחרינו סיניות שניסו להגיד לנו שאי אפשר להמשיך ברגל וצריך לחצות את הנהר, או להציע לנו
שיט לשינגפינג (יעדינו הסופי). לא ידענו אם הן מדברות אמת כי ידענו שבמהלך הטיול אמורים לחצות את הנהר 3 פעמים אבל לא היה ברור מתי ולא היו סימונים במסלול. הייתה אפילו סינית אחת שהגדילה לעשות והלכה אחרינו רבע שעה בשדה. בסוף אכן הגענו למבוי סתום ונאלצנו להתמקח עם המציקה על מחיר חציית הנהר.
 |
| סירות לאורך נהר הלי |
שם גם הצטרף אלינו בחור ספרדי נחמד, ראול. הוא נראה חסר אונים לבדו ושמח שהצענו לו לטייל איתנו. הוא היה חמוד אך האנגלית שלו הייתה דיי רצוצה ולכן לא תקשרנו הרבה ובעיקר הלכנו יחד. מידי פעם עברנו נקודות עגינה של סירות ומסעדות ואף עצרנו למנוחת בירה וקרקרים.בסוף הגענו למעבר הנהר האחרון שהיה במעבורת מסודרת עם כרטיסים ב-4 יואן לאדם. המעבורת הביאה אותנו לנקודה בה הורידה אותנו הסירה ביום הגעתנו ליאנגשו (זוכרים? עשינו
שיט בסירת במבוק ליאנגשו). במעבורת היו איתנו כמה ילדים ואחרי שהגענו הם נכנסו לרכב ספארי. שיחקנו איתם קצת וישבנו לידם ברכב והצטלמנו. משם המשכנו רגלית בדרך רכבי הספארי שהייתה מלאה אבנים ומעצבנת.
 |
| חברים שפגשנו בדרך מיאנגדי לשינגפינג |
החלטנו לעצור אצל משפחה שביתה היה בדרך ולבקש השטה לשינפינג. היה קצת קשה לתקשר אבל דיי הצלחנו
בזכות הסינית המעטה שבפינו. בסוף אב המשפחה לקח אותה בסירה ובדרך עצר להראות לנו את הנקודה שממנה רואים את הנוף שמצויר על השטר של
20 יואן. הוא הביא אותנו כמעט עד שינגפינג. המשכנו ללכת ועברנו דרך העיירה כדי להגיע לתחנת האוטובוס. עצר אותנו זקן סיני שניסה למכור לנו ציורים. הייתה לו מחברת עם המלצות עליו בכל השפות והוא הראה לנו את ההמלצה בעברית. כנראה שהוא לא ממש יודע שמה שכתוב שם זה "הבחור הזה חמוד אך הוא מנסה למכור לנו ורואה אותך כמו ארנק". קנינו ממנו ציור ב-10 יואן (5 שקלים לציור שמישהו צייר מול נוף- לא יאומן)
 |
| נהר לי |
הגענו לתחנת האוטובוס ועלינו מיד. הדרך חזרה ארכה כ-45 דקות במהלכן השתעשענו עם תינוק חמוד עם כובע אדום שעשה כל הדרך פרצופים. כשהגענו ליאנגשו הלכנו לאכול אצל אומן הנודלס מאתמול. בערב ישבנו בבית קפה בשם The balcony ולמרות שחשבנו שאנחנו לא ממש רעבים יצא שהזמנו צ'יפס, לחם שום, יוגורט ומה לא. גם ויקה הגיעה בשלב זה ליאנגשו וחברנו אליה. בערב יצאנו שוב למסיבה וסיימנו את היום ב-02:00 עייפים אך מאוד מרוצים.
