בדרך לג`וזאייגו - שמורת הטבע בצפון סיצ`ואן

התעוררנו מוקדם ובשעה 07:00 בבוקר כבר היינו בדרכינו לרכבת התחתית לקו 2 שחשבנו שמגיע לפודונג. מסתבר שלא כך. במזל פגשנו ברכבת התחתית של שנחאי בחור צ'כי שנמצא בסין לחילופי סטודנטים והוא המליץ לנו על הרכבת המגנטית  שאומנם עולה ביוקר (40 יואן לכרטיס נסיעה בהצגת כרטיס טיסה) אך אין ספק שה-Maglev Train היא חוויה מדהימה (מה גם שקו 2 לא מגיע עדיין לשדה התעופה מסתבר...). מדובר ברכבת שמגיעה למהירות הלא נתפסת של 431 קילומטר בשעה. תוך 8 דקות כבר היינו בשדה התעופה מחכים לטיסת Air China

The Maglev Train, Shanghai

לשמחתינו נהנינו מאינטרנט חינם בשדה התעופה, היה שם מתקן למים חמים אבל במקום כוסות היו גביעי נייר... בשדה קנינו עוגיות שהיו בעלות טכם מתוק-חריף מוזר ביותר. אכלנו אחת וזרקנו את היתר. בטיסה חווינו מערבולות רבות (אבל לפחות הייתה מנה צמחונית). הגענו לנמל התעופה של ג'וזאייגו לאחר שחלפנו על פני הרים יפייפיים עם פסגות מושלגות.
צ'יק צ'ק לקחנו את התיקים וקנינו כרטיס לאוטובוס שהוא למעשה מונית גדולה שמפזרת למלונות. למזלנו הייתה שם דוברת אנגלית אחת (מסתבר שבבית העתקנו לפתק אותיות יפניות במקום סיניות...

התאכסנו בהוסטל נעים בשם Uncle Jiang Family house. אינטרנט חינם, צוות נחמד עם אנגלית טובה, אגסים טעימים ובחינם בקבלה ומקלחות. אכלנו ארוחת ערב טעימה. והתכוננו ליום המחר בו נראה את הנוף הנהדר הזה:

> בפוסט הבא: פארק ג'וזייגו - שמורת טבע עם נוף עוצר נשימה

העיר האסורה, כיכר טיאנמן ורחוב האוכל - בייג'ינג

יצאנו בבוקר לכיכר טיאנמן ודי מהר נתקלנו בבעיה הראשונה: לעבור את הכביש שהיה חסום בגדרות. אחרי משהו כמו 40 דקות מצאנו את המעבר התת קרקעי והגענו לכיכר טיאנמן העצומה והמרשימה שנפלאות התרחשו בה לאורך ההיסטוריה. קיבלנו החלטה לא להיצמד ללונלי פלנט סין סין שהיה ברשותנו ולהנות מהמחזות שנגלו לנגד ענינו. מילה נוספת לגבי לונלי פלנט סין - לפני שנסענו שמענו שיש לעטוף את הספר כי הרשויות שם לא מרשות לקרוא בו (ויכוח פוליטי סביב טיבט). בכל אופן, במהלך שהותנו נתקלנו במטיילים רבים שנעזרו בספר גם שלא היה עטוף ולא הייתה כל בעיה. 

בתוך העיר האסורה חיכו לנו הרבה מבנים שברגע הראשון היו נראים כמו העתקים אחד של השני. כולם נושאים שמות פיוטיים כמו "היכל ההרמוניה השמימית". ממבט מהיר מסביב גילינו שבכל העולם מתלבשים אותו הדבר (ג'ינס הוא התלבושת האחידה) ושיש המון תיירות פנים סינית. 

אחרי שראינו איפה הקיסרים ישנו, אכלו והתלבשו (מסתבר שזה שווה 40 יואן לשני כרטיסים בהצגת תעודת סטודנט) הבנו ששני בקבוקי מים לא ישביעו אותנו עד סוף היום וקנינו קלח תירס ב-3 יואן ברחוב. התחלנו לצעוד לפארק בייחאי המקסים שבו טיילנו ליד האגם, ראינו את הפגודה הלבנה וההיכלים ועשינו תצפית מרחוק על העיר האסורה. אפרופו כרטיסי סטודנט: ניתן להוציא כרטיסי סטודנט בן לאומיים בחברת איסתא.

באותו יום עשינו סידורים רבים: בתחילה החלפנו כסף בבנק (500 דולר שהם 3300 יואן). על מנת להחליף כסף חייבים להציג דרכון בתוקף. הפקידה ספרה את הכסף פעם אחת בעצמה ואז עוד שלוש פעמים במכונה (!). משם הלכנו ברגל לתחנת הרכבת התחתית. טיפ חשוב - גילינו שברכבת התחתית של בייג'ינג לא צריך לסמוך על צבעים אלא על מספרי הקווים. קנינו זוג כרטיסים ב-4 יואן ושמנו פעמינו לתחנת הרכבת הענקית של בייג'ינג - שם גילינו לאכזבתנו שאין כבר כרטיסים לשאנגחאי. התנחמנו בארוחה קלה ב-KFC וחזרנו לרכבת התחתית.

פנינו היו מועדות כעת לרחוב האוכל Wangfujing שם ראינו את כל סוגי החיות משופדות אבל גם אישה שעושה דברים מדהימים מפימו במהירות הבזק. בכלל, מדובר ברחוב שלא מבייש את ניו-יורק בצבעים, בגודל ובאטרקטיביות. קנינו מלון ובננות אחרי מיקוח בסינית (tai gui a!). את הסינים די הצחיק לראות אותנו אוכלים בננות על ספסל באמצע הרחוב (למי אכפת?).

רחוב האוכל

שבנו למלון בתחתית שם נדחסנו והחלפנו 3 קווים רק כדי להגיע לעוד הליכה ארוכה למלון (כולל טעות בחוטונג). המלון היה נראה פתאום מאוד מלבלב. ירדנו למרתף לאינטרנט. יישמנו את החוק הישן שאומר שעל טעויות משלמים (באשראי) והזמנו טיסה מבייג'ינג לשאנגחאי באתר מדהים ומומלץ בשם elong. זה עלה 1,256 יואן. בנוסף הזמנו טיסה משאנגחאי לג'וזיאגו (דרך מאוד לא טריוויאלית להגיע למקום המופלא הזה, אבל על כך בהמשך).