חפש פוסטים במדריך המלא לסין

‏הצגת רשומות עם תוויות בייג'ינג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות בייג'ינג. הצג את כל הרשומות

09 מאי 2012

בייג'ינג - אתרים שחייבים לראות בביקור הבא

כיוון שאי אפשר לראות בבייג'ינג את כל אתרי החובה בטיול של חודש בסין יצרנו לעצמנו בכל עיר ועיר רשימה של מקומות שרצינו לראות ולא ממש הספקנו.

למשל: שוק הפנינים ושוק המשי (מומלץ במיוחד למי שמסיים את הטיול כאן ויכול לחזור עם מזוודה עמוסה בקניות ישר לישראל). מקדש השמיים הוא ללא ספק אחת האטרקציות בבייג'ינג. למעשה היה ממוקם לא רחוק מהמלון שלנו (ואולי דווקא משום כך לא הלכנו לראותו).

למטייל בבייג'ינג מומלץ גם לבקר בלמה טמפל (לא להתבלבל עם המשחק הפופולארי Temple Run). ולראות בעיר בייג'ינג מופע של אומני השאולין שישאירו אתכם עם הפה פעור לשעות רבות, גם אחרי סיום המופע.

דגל סין


טיול לחומה הסינית

קמנו מוקדם מאוד (השכמה בשעה 06:00) והתארגנו כך שהגענו ללאו הוסטל ב-07:15. הטיול בחומה הסינית (בחלק פחות מתויר) התברר כבחירה מצוינת שהפכה את הטיול בחומה הסינית לפסטורלי ומוצלח, בלי המון תיירים אחרים ובלי החבר'ה שמנסים למכור דברים בחלקים המתוירים יותר של החומה הסינית.

הלכנו ברגל לרחוב הראשי יחד עם נציג של הלאו הוסטל ושם עלינו על אוטובוס שעצר עוד פעם אחת לאסוף אנשים. סך הכל היינו 17 איש בטיול לחומה הסינית. אחרי שעתיים וחצי של נסיעה בפקקים הגענו לחלק של החומה בשם Renman Great Wall at Badaling (שימו לב שהחלק המתויר של הטיול לחומה הסינית נקרא רק Badaling אז נא לא להתבלבל).
החומה הסינית


































המדריך היה אמור לדבר אנגלית אבל דיבר אינגלסינית או משהו לא מובן שכזה. התחלנו כולם יחד במגדל השמירה הראשון (שם היו אוהלים של כאלה שהחליטו לישון על החומה הסינית- שימו לב, אסור באופן רשמי לישון על החומה הסינית). המשכנו איש איש בכוחות עצמו. הטיפוס על החומה הסינית לא קל, אך הוא מבוצע בנוף מדהים של קטעים נוספים מהחומה הסינית והרים ירוקים. טיפסנו 5 מגדלים בערך ואז ירדנו חזרה לאוטובוס. הגענו עם האוטובוס למסעדה מעולה, עייפים ומזיעים. האוכל היה כלול בדיל של הלאו הוסטל, אך לא כך השתייה... ישבנו בשולחן עם קוריאני אחד, 4 חברים מהונג קונג דוברי אנגלית, בחור אמריקאי וזוג נחמד של בלגי וסינית שהכירו לפני 3 חודשים ועכשיו הם ביחד. בזמן האוכל היו קצת שיחות היכרות. ההונג קונגים היו בטוחים שאנחנו מירושלים (זו העיר היחידה שהם מכירים בישראל).



בערב יצאנו לפאב מעולה 365Inn  ואכלנו שם אוכל מערבי ושתינו בירה עם ישראלים נוספים. ומה עושים ישראלים שהם נפגשים בחו"ל? נכון מאוד, משחקים טאקי. יופי של ערב.

>> עכשיו מתברר שהחומה הסינית פי שניים יותר ארוכה ממה שחשבנו
החומה הסינית - מתברר שהיא פי שניים יותר ארוכה ממה שחשבנו


ארמון הקיץ, ברווז פקין ומתקני האולימפיאדה - בייג'ינג

ארמון הקיץ
התחלנו את הבוקר מוקדם יחסית (השכמה ב-07:30 ויציאה ב-08:20), בררנו על טיול לחומה הסינית ב-Leo hostel (המחיר הוא 260 יואן עבור טיול לחלק לא מיותר של החומה הסינית כולל תחבורה, ארוחת צהריים, כרטיס והדרכה). אחר כך הלכנו לברר כמה עולה מונית לשדה התעופה (feijishang). אחד הנהגים הסכים ב-150 יואן ולקחנו ממנו כרטיס ביקור. לאחר סיום הבירורים המשכנו לתחנת הרכבת בכיכר טיאנאמן ונסענו עד ארמון הקיץ (30 יואן לשניים בהצגת כרטיס סטודנט).
ארמון הקיץ



























הפארק משופע במקדשים, ארמונות ובעיקר התפעלנו מסירת השיש של הקיסרית. פגשנו סיניות שרקדו לצלילי מוסיקה קצבית, ציירים חובבים שמציירים את הנוף ואחד שניגן בחליל מוזר. הופתענו לגלות שניתן ללכת על גשר 17 הקשתות (Shiqi Kong Qiao) עד לאי הדרומי. חזרנו ברגל משהו כמו 20 דקות לתחתית (ובדרך קנינו בטטה לוהטת ברחוב שעלתה 5 יואן).
סירת השיש של הקיסרית
נסענו לאיזור של האולימפיאדה למרות שלא ממש ידענו באיזו תחנה לרדת. הסינית הרצוצה שלנו הספיקה במקרה הזה (women yao kan olympic...zher?). הכניסה לאצטדיון עלתה 25 יואן. כאן נפתחו המשחקים בשנת 2008 בתאריך ה-8.8 בשעה (ניחשתם נכון) שמונה בערב, שמונה דקות ושמונה שניות.

אולימפיאדת בייג'ינג 2008 - החלה ב-08.08.08 בשעה 08:08:08


בערב הלכנו לאכול ברווז פקינג, כיאה.אי אפשר להגיע לכאן ולא לטעום ברווז פקין אמיתי. למסעדה קוראים Qianmen Quanjude Roast Duck. כשהגענו היה תור ענק (בכל זאת, המלצה של לונלי פלנט סין על ברווז בנוסח פקין הכי טעים בבייג'ינג) וקיבלנו את מספר 59 כאשר 32 היה הבא בתור. לקח עוד 45 דקות עד שהתיישבנו לשולחן. ככה נראה המטבח:
Qianmen Quanjude Roast Duck - ברווז בנוסח פקין


את הברווז בנוסח פקין מזמינים עם פנקייק. שמים על הפנקייק חתיכת ברווז פקין, רוטב סויה ובצל. מגלגלים ואוכלים. הזמנו חשבון והופתענו לגלות שהתה שהוגש בתחילה עלה 80 יואן. לאחר דין ודברים קצר זה ירד מהחשבון (שימו לב שצריך לשים 15% טיפ וכן למלא משוב). סך הכל עלה 185 יואן. יקר אבל בהחלט שווה.


> קראו על המסע לארץ האדומה של דונגצ'ואן
> קראו על ערוץ דילוג הנמר- בעקבות גיא פלג ז"ל 
> קראו על פארק ג'וזייגו- שמורת טבע עם נוף עוצר נשימה

העיר האסורה, כיכר טיאנמן ורחוב האוכל - בייג'ינג

יצאנו בבוקר לכיכר טיאנמן ודי מהר נתקלנו בבעיה הראשונה: לעבור את הכביש שהיה חסום בגדרות. אחרי משהו כמו 40 דקות מצאנו את המעבר התת קרקעי והגענו לכיכר טיאנמן העצומה והמרשימה שנפלאות התרחשו בה לאורך ההיסטוריה. קיבלנו החלטה לא להיצמד ללונלי פלנט סין סין שהיה ברשותנו ולהנות מהמחזות שנגלו לנגד ענינו. מילה נוספת לגבי לונלי פלנט סין - לפני שנסענו שמענו שיש לעטוף את הספר כי הרשויות שם לא מרשות לקרוא בו (ויכוח פוליטי סביב טיבט). בכל אופן, במהלך שהותנו נתקלנו במטיילים רבים שנעזרו בספר גם שלא היה עטוף ולא הייתה כל בעיה. 

בתוך העיר האסורה חיכו לנו הרבה מבנים שברגע הראשון היו נראים כמו העתקים אחד של השני. כולם נושאים שמות פיוטיים כמו "היכל ההרמוניה השמימית". ממבט מהיר מסביב גילינו שבכל העולם מתלבשים אותו הדבר (ג'ינס הוא התלבושת האחידה) ושיש המון תיירות פנים סינית. 


אחרי שראינו איפה הקיסרים ישנו, אכלו והתלבשו (מסתבר שזה שווה 40 יואן לשני כרטיסים בהצגת תעודת סטודנט) הבנו ששני בקבוקי מים לא ישביעו אותנו עד סוף היום וקנינו קלח תירס ב-3 יואן ברחוב. התחלנו לצעוד לפארק בייחאי המקסים שבו טיילנו ליד האגם, ראינו את הפגודה הלבנה וההיכלים ועשינו תצפית מרחוק על העיר האסורה. אפרופו כרטיסי סטודנט: ניתן להוציא כרטיסי סטודנט בן לאומיים בחברת איסתא.

באותו יום עשינו סידורים רבים: בתחילה החלפנו כסף בבנק (500 דולר שהם 3300 יואן). על מנת להחליף כסף חייבים להציג דרכון בתוקף. הפקידה ספרה את הכסף פעם אחת בעצמה ואז עוד שלוש פעמים במכונה (!). משם הלכנו ברגל לתחנת הרכבת התחתית. טיפ חשוב - גילינו שברכבת התחתית של בייג'ינג לא צריך לסמוך על צבעים אלא על מספרי הקווים. קנינו זוג כרטיסים ב-4 יואן ושמנו פעמינו לתחנת הרכבת הענקית של בייג'ינג - שם גילינו לאכזבתנו שאין כבר כרטיסים לשאנגחאי. התנחמנו בארוחה קלה ב-KFC וחזרנו לרכבת התחתית.

פנינו היו מועדות כעת לרחוב האוכל Wangfujing שם ראינו את כל סוגי החיות משופדות אבל גם אישה שעושה דברים מדהימים מפימו במהירות הבזק. בכלל, מדובר ברחוב שלא מבייש את ניו-יורק בצבעים, בגודל ובאטרקטיביות. קנינו מלון ובננות אחרי מיקוח בסינית (tai gui a!). את הסינים די הצחיק לראות אותנו אוכלים בננות על ספסל באמצע הרחוב (למי אכפת?).
רחוב האוכל

שבנו למלון בתחתית שם נדחסנו והחלפנו 3 קווים רק כדי להגיע לעוד הליכה ארוכה למלון (כולל טעות בחוטונג). המלון היה נראה פתאום מאוד מלבלב. ירדנו למרתף לאינטרנט. יישמנו את החוק הישן שאומר שעל טעויות משלמים (באשראי) והזמנו טיסה מבייג'ינג לשאנגחאי באתר מדהים ומומלץ בשם elong. זה עלה 1,256 יואן. בנוסף הזמנו טיסה משאנגחאי לג'וזיאגו (דרך מאוד לא טריוויאלית להגיע למקום המופלא הזה, אבל על כך בהמשך). 

איך לטייל בסין לבד

על השאלה הזו ועל המון אחרון לגבי תכנון טיול בסין ננסה לענות בבלוג. 
מטייל שמעוניין לטייל בסין לבד, בניגוד ללטייל בסין בטיול מאורגן נתקל במגוון קשיים:
אלה יכולים להיות קשיים בשפה, בבחירת מסלול שמשלב נופים פראיים אל מול ערים גדולות
כשמנסים להבין איך לטייל בסין לבד צריך לדעת הרבה פרטים: איך מוציאים ויזה לסין?
איך יודעים מה להזמין במסעדה אם לא מבינים מה כתוב בתפריט? האם אפשר לבדוק את ה-Gmail מסין?
כמה עולה ארוחה בסין? כמה עולה לינה בסין? ועוד מגוון רחב של שאלות.
על כל אלה ננסה לענות בבלוג הזה. אתם מוזמנים גם להשאיר פרטים בטוקבקים ואנו נחזור אליכם בשמחה.


אבל נתחיל בתחלה: לאחר תשע וחצי שעות של טיסה בחברת אל על נחתנו בבייג'ינג. בדיקת הדרכונים עברה בקלות יחסית. לפני הפקידה היה מונח פנל שבו ניתן לסמן עד כמה אנחנו מרוצים מהשירות שניתן לנו. משהו באינטואיציה הפנימית אמר פשוט לא ללחוץ על כלום... נסיעה קצרה ברכבת הובילה אותנו אל מסוע המזוודות, משם במעלית ל-B1 ונכנסנו למונית. 


הנהג הנחמד לא ידע, כמובן, מילה באנגלית. הצגנו בפניו פתק שהדפסנו מבעוד מועד ובו שם וכתובת המלון. בהתחלה היה נראה שלא הבין דבר - אבל לאחר שעה של פקקים וסיור בבירה הערפילית והגשומה הגענו ל-Far East Hotel. הופתענו לגלות שבמקום האכסניה שהזמנו הגענו למלון. הסיבה: באכסניה יש רק חדרי דורמס (חדרים עם מיטות משותפות) ואנחנו התעקשנו על חדר זוגי. שילמנו 280 יואן ועלינו לקומה שלישית במעלית. אחרי ששמנו את הדברים בחדר יצאנו לטיול ברחוב של המלון שבו יש המון מסעדות קטנות ובהמשכו הופך לרחוב תיירותי. 


קצת אחרי שגילינו דוכן של Haagen Dazs התיישבנו במסעדה שמיועדת למערביים (כזו עם תפריט של תמונות). הזמנו אורז, בירה, עוף עם בוטנים ועוד ירק בלתי מזוהה ולא טעים. סך הכל שילמנו 100 יואן.  המשכנו בדרכינו לעבר כיכר טיאנמן. הצצנו עליה- נדהמים להבין שאנחנו סוף-סוף כאן וחזרנו עייפים אך מרוצים למלון.


באותו ערב נרדמנו ב-20:00, התעוררנו ב-02:30 מהג'ט לג ונרדמנו רק ב-05:00 חזרה. כך קרה שאת יום המחר התחלנו ב-08:30 במקום ב-07:00 כמתוכנן.