בדרך לג`וזאייגו - שמורת הטבע בצפון סיצ`ואן

התעוררנו מוקדם ובשעה 07:00 בבוקר כבר היינו בדרכינו לרכבת התחתית לקו 2 שחשבנו שמגיע לפודונג. מסתבר שלא כך. במזל פגשנו ברכבת התחתית של שנחאי בחור צ'כי שנמצא בסין לחילופי סטודנטים והוא המליץ לנו על הרכבת המגנטית  שאומנם עולה ביוקר (40 יואן לכרטיס נסיעה בהצגת כרטיס טיסה) אך אין ספק שה-Maglev Train היא חוויה מדהימה (מה גם שקו 2 לא מגיע עדיין לשדה התעופה מסתבר...). מדובר ברכבת שמגיעה למהירות הלא נתפסת של 431 קילומטר בשעה. תוך 8 דקות כבר היינו בשדה התעופה מחכים לטיסת Air China

The Maglev Train, Shanghai

לשמחתינו נהנינו מאינטרנט חינם בשדה התעופה, היה שם מתקן למים חמים אבל במקום כוסות היו גביעי נייר... בשדה קנינו עוגיות שהיו בעלות טכם מתוק-חריף מוזר ביותר. אכלנו אחת וזרקנו את היתר. בטיסה חווינו מערבולות רבות (אבל לפחות הייתה מנה צמחונית). הגענו לנמל התעופה של ג'וזאייגו לאחר שחלפנו על פני הרים יפייפיים עם פסגות מושלגות.
צ'יק צ'ק לקחנו את התיקים וקנינו כרטיס לאוטובוס שהוא למעשה מונית גדולה שמפזרת למלונות. למזלנו הייתה שם דוברת אנגלית אחת (מסתבר שבבית העתקנו לפתק אותיות יפניות במקום סיניות...

התאכסנו בהוסטל נעים בשם Uncle Jiang Family house. אינטרנט חינם, צוות נחמד עם אנגלית טובה, אגסים טעימים ובחינם בקבלה ומקלחות. אכלנו ארוחת ערב טעימה. והתכוננו ליום המחר בו נראה את הנוף הנהדר הזה:

> בפוסט הבא: פארק ג'וזייגו - שמורת טבע עם נוף עוצר נשימה

טיול לשנגחאי - סיור בבונד ותצפית על הפודונג

הבוקר התחיל באריזות ובצ'ק אאוט מהיר. הנהג של המלון הקפיץ אותנו לשדה התעופה. הוא נהג כמו טייס והביא אותנו לטרמינל 2 ב- Capital Airport של בייג'ינג. עשינו בזריזות צ'ק אין לטיסה שהזמנו באתר elong והלכנו לשער 22 שם חיכינו לטיסה של China Eastern. בטיסה חווינו לא מעט מערבולות, אכלנו ארוחת צהריים (היו גם דברים לא מזוהים- אחד מהם חשוד כאנשובי) וניצלנו את הזמן ללמוד עוד קצת סינית.

הגענו לשנגחאי למזג אוויר גשום במקצת (טפטוף קל) וראינו תור ענק למוניות שדווקא התקדם צ'יק צ'ק. הגענו למלון שהזמנו מראש בשם City Central Youth Hostel . קיבלנו חדר גדול ומרווח. במלון יש גם פאב נחמד וארוחת בוקר משביעה.

הבונד בלילה

בשלב זה, עת יצאנו לרחוב, גילינו שני דברים חשובים על טיול לשנגחאי: האחד הוא שצריך מאוד להיזהר בעת חציית הכביש. השני הוא שהרכבת התחתית בזמן טיול בשנגחאי יכול להיות עסק לא פשוט בכלל. מספיק להציץ במפת המטרו של שנגחאי על מנת להבין זאת. שאלנו מבוגר סיני אם אנחנו מחכים לרכבת הנכונה והוא יצא מגדרו כדי לעזור לנו (נסע איתנו עד תחנת ההחלפה ושם שאל בשבילנו איך ממשיכים). כמעט שעתיים אחרי היציאה מהמלון ירדנו בתחנת פארק רנמין והיציאה ממנה הזכירה לנו את התחנה המרכזית בתל אביב (המון חנויות, אבל גדול פי כמה).

סיירנו מעט בפארק החשוך והתחלנו לחפש מסעדה צמחונית שהייתה מומלצת על ידי לונלי פלנט סין (ברחוב West Nanjing מספר 455). די מהר מצאנו. כאן אולי המקום לציין ששנחאי מאוד בומבסטית: בניינים גבוהים ומוארים והרגשה שהכל גדול מהחיים.

תצפית לפודונג

המסעדה הייתה מוצלחת מאוד (לקחנו: מרק פטריות, כדורי "בשר" עם כרוב ניצנים, נודלס ו"עוף" עם שמן סומסום). שבעים ומרוצים התחלנו ללכת על רחוב East Nanjing לכיוון הבונד. אחרי כמה דקות הליכה הרגשנו שאנחנו בלאס וגאס. כל כך הרבה ניאונים - זה מרגיש כמעט כאילו יש אור יום. הרחוב היה שוקק חיים- המון אנשים, חנויות, אורות בכל הצבעים והרבה סינים שמנסים למכור כל מיני דברים: החל בשעונים וכלה בגלגלים שמתחברים לנעליים.

East Nanjing

הלכנו לאורך הרחוב עד שהגענו לבונד- טיילת על גדת נהר החואנגפו שמשקיפה על צידו השני של הנהר הפודונג. זהו איזור מסחר מלא בגורדי שחקים. בנהר עברו הרבה ספינות מוארות שקישטו את הנוף. על הבונד ניתן לראות בניינים מרשימים כמו בנק הונג קונג או בניין המכס. כמו כן המערכת הישנה של העיתון China Daily . שילוב מדהים בין קלאסיקה מצד אחד וקדמה מצד שני של אותו נהר.