פארק הפנדות בצ'נגדו

וואן קטן של 8 מקומות לקח אותנו היישר מ-Sim's Cosy Garden לפארק הפנדות בצ'נגדו . הנהג שהסיע אותנו לפארק הפנדות נהג כל כך בסדר שזה היה בולט (הוא אותת, כן- אותת). המדריך היה הברמן מההוסטל (מסתבר שהוא יודע כמה מילים בעברית).

בביקור רואים פנדות מ-2 סוגים: החמודים יותר הם אלה שנראים כמו דובי הפנדה המוכרים (בצבעי שחור ולבן) ויש גם פנדות אדומות, שקצת מזכירות דביבונים. ראינו פנדות גם ביחידים וגם בקבוצות של 3-4. בגדול הן אוכלות במבוק, ישנות ועושות קקי ופיפי. היו שם המון תיירים מערביים שצילמו וסינית אחת שצעקה שוב ושוב "לא להשתמש בפלאש" (למרות שאסור לצעוק לידן, ולמרות שזה לא ממש עזר וכולם צילמו עם פלאש).

ראינו גם סרטון מעניין עם עובדות שלא ידענו (למשל שהיריון של פנדה נמשך 3 חודשים ושהחוקרים יודעים לעשות להן הפרייה). ראינו את הפגייה שלהם שם מטפלים אנשים בפנדות תינוקות (שמים אותם בלול, מאכילים ושוקלים).

>> צפו בסרטונים של גורי פנדה משחקים שפרסם מרכז המחקר בסצ'ואן

פארק הפנדות בצ'נגדו

פנדות אדומות

טיול ל-Qingchang חושאן, רכבל מפחיד וקונגפו (פנדה)

Qingchang shan

לונלי פלנט סין מציין שעל מנת לערוך טיול ב-Qingchang shan יש לישון על ההר. כך אמרו לנו גם ב-Sim's Cosy Garden לכן החלטנו לטייל בהר שמאחוריו: Qingchang חושאן. לקחנו אוטובוס לתחנת הרכבת, רכבת לתחנת Qingchang ואוטובוס מתחנת הרכבת לכפר שבתחילת המסלול.

כאן נתקלנו לראשונה בצורה בה נוסעים פה ברכבת: נכנסים למעין איזור המתנה ובו מחכים עד כ-10 דקות לפני הרכבת. אז נפתחים השערים וכולם הולכים לרציף, שם כבר מחכה הרכבת. הרכבת הייתה חדישה ומגניבה (הייתה עליה קפיטריה, שירותיים נקיים ואפילו דיילות מסבירות פנים).

כשהגענו לכפר שממנו מתחיל המסלול לא היה ברור מאיפה נכנסים והחלטנו פשוט לעקוב אחרי 2 סינים שהיה נראה שהולכים לטייל באותו מקום. ההימור התברר כלא מוצלח במיוחד. לפתע הם נכנסו לאחת המסעדות בכפר על מנת לאכול ארוחת צהריים. לפתע ראינו שלט ובו הכיתוב "רכבל" באגלית ובסינית. צילמנו אותו באמצעות הטלפון הנייד וכך יכולנו להיעזר במקומיים שהובילו אותנו לרכבל.

ברכבל קנינו כרטיסים (רגע לפני עוד הספקנו לצלם בנייד את מפת ההר שהייתה שימושית ביותר בהמשך היום) ועלינו לנסיעה של 1.5 ק"מ בקרון רעוע שכל כמה דקות עצר. מזל שהייתה מישהי בקרון לפנינו (מה שגרם לנו איכשהו להרגיש יותר בטוחים). מאוחר יותר גילינו שהיא עולה למכור אוכל על ההר למעלה.

בירידה מהרכבל חיכו לנו סינים שהציעו לנו לסחוב אותנו על מנשא (בהמשך ראינו אותם סוחבים זקנה סינית אחת). סרבנו והתחלנו ללכת ימינה, לעבר הבריכה. היער היה מדהים והזכיר לנו יער גשם. היה גם שביל מסודר והיינו דיי לבר (פרט למטיילת סינית שניסתה להדבק אלינו והתייאשה אחרי שהתעלמנו ממנה). הגענו לבריכה (או לאגמון) שם יש סירה שסיני משיט עם במבוק. הוא פשוט דוחף עם הבמבוק את הגדה וכך הסירה זזה. מדובר במרחק קצר של כמה דקות.

טיפסנו עד לתחילת הרכבל השני וחזינו גם במפלים יפים (מסתבר שבמעלה ההר יש מסעדה- מי היה מאמין?) והתחלנו לרדת חזרה. לקראת הסוף קראנו על כך שברעידת אדמה בסצ'ואן בשנת 2008 נפלו פה אבנים (ובכלל זה אבן בגודל עצום ובמשקל של 1,000 טון). קשה לקלוט את עוצמת רעידת האדמה בסיצ'ואן כמו גם את המהירות שבה הסינים שיפצו את האיזור ולמעשה שיחזרו את הכל. בסוף המסלול חיכה מיניבוס שנהגו שכנע אותנו לעלות עליו (מה שאכן עשינו והתברר כנכון כיוון שהוא לקח אותנו ממש עד תחנת הרכבת).

בתחנה קנינו כרטיסים בחזרה לצ'נגדו בלי להיעזר בפתקים (אלא בשפה הסינית בלבד) ונסענו חזרה בעודנו מתכננים בערב לראות בחדר בהוסטל את קונג פו פנדה. 

יום טיול בצ'נגדו, מקדש וונשו, כיכר טיאנפו ופארק העם

התחלנו את היום במקדש וונשו שעולה 5 יואן לכניסה . בתוך המקדש ישנם מבנים ובתוכם פסלים. סינים רבים רוכנים לרצפה ומתפללים. בין הבניינים: קופסאות עם חול ובהן קטורת. באוויר ריח חזק של קטורת. נזירים לבושים בכתום וחום הסתובבו סביבנו. לאחר סיור קצר התיישבנו במסעדה הצמחונית שבתוך המקדש. לאחר עיון בתפריט (הבלתי נגמר) בחרנו 2 מנות: אחת הייתה חריפה מידי (כנראה שבסצ'ואן חריף זה עניין יחסי) והשנייה מתוקה וטעימה. ביחד עם זה הגיע דלי אורז. סך הכל ארוחה מעולה באווירה מיוחדת.

מקדש וונשו

המסעדה הצמחונית של מקדש וונשו. מצד שמאל: דלי אורז לבן

המשכנו ועלינועל אוטובוס לכיכר טיאנפו - שטח גדול מאוד שכמעט כולו היה סגור והיה אפשר רק ללכת בשביל צר לתוך איזור הכיכר. משם רואים את הפסל של מאו שמשקיף מקצה הכיכר. משם המשכנו ברגל לפארק העם - פארק סיני טיפוסי עם שבילים נאים, עצים רבים ואגם מלאכותי. הפארק היה שוקק חיים וראינו מגוון צורות בילוי: אנשים רוקדים ריקודי שורות (סביבם מתאסף קהל, אנשים מבוגרים שנהנים להעיף עפיפונים, אנשים שרים קריוקי עם בידורית (הקרבה בין כמה כאלה יצרה בליל צורמני של צלילים), אנשים שטים באגם, מטיילים ובעיקר המון אנשים יושבים בבית תה - שותים תה מתרמוס ומשחקים משחק סיני מוכר (שנראה קצת כמו רמיקוב).בית תה הוא מקום עם המון שולחנות, ברובם יושבים חבורת סינים (או סיניות) ומשחקים את המשחק.

יצאנו מהפארק והתחלנו לחפש את מקדש ווחואו. באיזור שבו אמורה להיות הכניסה למקדש נתקלנו בכניסה לרחוב ג'ינלי. מדובר ברחוב מאוד נחמד ותיירותי, מלא חנויות ודוכנים עם עבודות יד, מזכרות, מסעדות ודוכני אוכל. למקדש עצמו, אגב, החלטנו לא להיכנס בגלל המחיר (60 יואן).

פארק העם בצ'נגדו 

בית תה

התחלנו בחיפושים אחר רחוב טיבטי שהיה כתוב עליו בלונלי פלנט סין.בהתחלה לא ראינו בו שום דבר מיוחד אך כשהתחלנו ללכת ראינו שבאמת מסתובבים שם הרבה אנשים בלבוש טיבטי (גברים עם חצאיות ארוכות בצבע בורדו). גם החנויות היו בסגנון מעט אחר ומכרו מזכרות טיבטיות.

משם נסענו לאוניברסיטת סצ'ואן ובה גילינו סטודנטים צעירים מסתובבים בקמפוס על אופניים. בדרכנו פגשנו זוג נחמד עם ביתם החמודה. מסתבר ששניהם מורים לאנגלית באוניברסיטה. הם סיפרו שכל הסטודנטים חייבים ללמוד אנגלית. הם היו מאוד נחמדים ולקחו אותנו לאיזור של מסעדות ופאבים (מסתבר שיש בסין Hooters!). כיוון שהשעה הייתה רק 19:00 ורוב המועדונים נפתחים רק ב-21:00 החלטנו לוותר וחזרנו למלון. בארוחת הערב התיישב לידינו בחור סיני מוזר שמגיע להוסטל של סים מידי פעם על מנת לתרגל את היפנית שלו. עשינו קצת בירורים לגבי הטיול של מחר והלכנו לישון.

אטרקציות מרכזיות בצ'נגדו בירת סצ'ואן

רגע לפני שמתחילים לטייל לבד בצ'נגדו בירת סצ'ואן חשוב לדעת שגם כאן לא הספקנו לכסות את כל האטרקציות המרכזיות בעיר צ'נגדו ובסביבתה. מצאנו לנכון להביא בפניכם גם את הדברים שמומלץ לעשות ואנחנו, משיקולי זמן בעיקר - והרי בכל זאת מדובר בטיול לחודש בסין, בחרנו לוותר.

אז הידוע מכולם הוא לשאן פסל הבודהה הגדול . אפשר להגיע לכאן באוטובוס מצ'נגדו ויש האומרים שאסור לפספס את פסל הבודהה היושב הכי גדול בעולם.  בנוסף ישנו ההר הקדוש אמישאן. במקום ישנן אלפי מדרגות ולנו זה היה נראה קשה פיזית. יחד עם זאת נושאי ריקשה יהיו מוכנים לסחוב אתכם- כך שאולי כדאי להגיע לכאן בכל זאת. הדבר האחרון שהחלטנו לא לראות אבל קיבלנו עליו רשמים מאוד חיוביים ממטיילת ישראלית שישנה איתנו בהוסטל של סים הוא יער הבמבוקים. גם לכאן ההגעה מתאפשרת על ידי נסיעה באוטובוס.

אבל מספיק לדבר על מה לא עשינו. בפוסט הבא - כל הפרטים על האטרקציות המרכזיות בצ'נגדו שכן ראינו (וישנן לא מעט כאלה).  ואיך אפשר היה לא לצלם את הפרצוף החמוד-חמוץ הזה:

טיול בצ'נגדו בירת סצ'ואן

האוטובוס יצא ב-7 בבוקר בדיוק. לקחנו מונית מההוסטל לתחנת האוטובוס עם זוג הקנדים הנחמדים. באוטובוס התחלפו 2 נהגים שנהגו... אללה יסתור. החלק הראשון של הדרך הכיל לא מעט פיתולים ומקומות שבהם הדרדרו אבנים מההר לכביש. אחר כך היה קצת יותר טוב. שמענו מוסיקה ישראלית מה-MP4, המשכנו בלימודי הסינית ודיברנו עם הקנדים (מסתבר שהוא דוור בדימוס והיא סוכנת ביטוח).

הגענו לצ'נגדו אחרי 9 שעות ומצאנו את תחנת האוטובוס שהיינו צריכים כדי להגיע לסים המקסים ב- Sim's Cosy Garden. קיבלנו שם חדר יחיד כמו שהזמנו ב-90 יואן, אבל החלטנו לשדרג לחדר עם שירותים ומקלחת עבור עוד 40 יואן (נשמע לנו שווה). אכלנו בפאב בהוסטל ופגשנו בחורה ישראלית שעושה דוקטורט במכון וייצמן. היא רצתה ללכת למופע שנותן טעימות מכל מיני אומנויות במה (החלפת פנים, צללים וכו'). החלטנו לזרום בעבור 140 יואן לכרטיס.

פארק ג'יוג'איגואו - יום טיול בשמורת הטבע היפה בסין

אגמים בפארק ג'וזאיגואו

היום השני בשמורה התחיל בהעברת כל הכביסה למתלה בחוץ, בתקווה שלא יירד שוב גשם. אכלנו משהו בהוסטל (וקנינו ריבה וחמאה לדרך- הבעיה ששכחנו לקחת מהתיק סכין ומזלג חד פעמיים ונאלצנו למרוח עם צ'ופסטיק שבור). אחרי הליכה של כרבע שעה הגענו לפארק, ושוב- קניית כרטיסים. הפעם ביקרנו באחד מתשעת כפרי הטיבטים הנמצאים בשמורת הטבע.

עלינו על אוטובוס ירוק לחלק של ה-Y שלא ראינו אתמול. ירדנו ב-Long Lake והתקדמנו לאגם חמשת הצבעים שהיה שקוף וכחול ומרהיב באותו הזמן. משם נסענו למרכז המבקרים. המשכנו את הטיול הנעים מוקפים בתיירים סינים. ביציאה מהפארק פגשנו שני קנדים שישנו איתנו בהוסטל וסיפרו שיש הפסקת חשמל ואכן כשהגענו הכל היה חשוך. אכלנו ארוחת ערב, והתארגנו לבוקר שבו ניקח אוטובוס ארוך לעיר צ'נגדו, בירת מחוז סצ'ואן.

עמק תשעת הכפרים

טיפ חשוב: הדרך שאנחנו עשינו הייתה לא טריוויאלית (טיסה משאנגחאי לג'וזאיגו והמשך באוטובוס לצ'נגדו).
מטיילים רבים לוקחים לכאן אוטובוס מצ'נגדו, מטיילים וחוזרים.
זו אכן אופציה טובה - אך החסרון הוא שצריך לעשות את הנסיעה הלא קלה פעמיים - ועל כך בפוסט הבא.

אגם המראה