פרידה מגואנגשי ועצירה בשנזן בדרך להונג קונג

היום למעשה אנחנו עוזבים את מחוז גואנשי שבו בילינו בנעימים:

• ביקרנו בפארק שבעת הכוכבים בגווילין ושרנו קריוקי מלוא גרון ב-KTV
• עשינו שיט בסירת במבוק ליאנגשו על נהר הלי כשגבעות הגיר מקיפות אותנו 
• התוודענו לחיי הלילה ביאנגשו: מסיבות, ריקודים ואלכוהול 
• השכרנו אופניים, אכלנו נודלס, טיפסנו לגבעת הירח והתפנקנו במסאז' לרגליים 
• עשינו טיול יום מיאנגדי לשינגפינג ופגשנו את ראול הספרדי 
• ולבסוף לקחנו סדנת בישול של 5 מנות עם שף מקצועי 

כאמור, הגענו מגווילין לשנזן ברכבת. התכנון המקורי היה לשים את התיקים בשמירת חפצים בתחנת הרכבת ולעשות קניות בקניון הסמוך לתחנת הרכבת. שנזן ידועה בתור "המפעל של העולם". כמעט כל מה שכתוב עליו made in china מיוצר כאן. שנזן ידועה גם בכך שניתן לקנות בה מוצרי אלקטרוניקה במחירים מצוינים.


להפתעתנו גילינו ששמירה על תיק בשמירת חפצים בתחנת הרכבת עולה 20 יואן. החלטנו לעשות שמירת חפצים משלנו. התיישבנו במסעדה (שליש הייניקן ב-22 יואן. יקר!) ואחד מאיתנו נשאר לשמור שם על התיקים של כולם. כל כך ישראלי מצידנו... המוכרות בקניון היו מציקות במיוחד ("מיסי מיסי לוקי לוקי"). בהתאם לזאת יצאנו ברכש קטן יחסית: מכשיר שהופך אייפוד לאייפון ומחזיק מפתחות שגם מקליט ומצלם. עכשיו היינו ממש בשלים לעבור לאיזור המנהלי המיוחד- הונג קונג.

בדרך להונג קונג עוצרים בשנזן

אטרקציות מרכזיות ביאנגשו: סדנת בישול של 5 מנות משף מקצועי

היום התחיל מסיור בשוק המדהים והצבעוני של יאנגשו. המטרה: להצטייד במזון לסדנת הבישול.

השוק ביאנגשו

השוק ביאנגשו- אינסוף פירות וירקות

את הסיור בשוק ליוותה מדריכה מטעם סדנת הבישול. היא הסבירה על ירקות משונים שלא הכרנו. לשוק היו 2 חלקים: אחד עם ירקות ופירות והשני מיועד לבשר.

בשוק ביאנגשו- המדריכה מסבירה על ירקות בלתי מזוהים

היו בחלק הבשרי של השוק תרנגולות וארנבות בכלובים. גילינו שאנשים פשוט קונים תרנגולת ושוחטים אותה בבית כי זה נחשב יותר טרי. היה גם הרבה בשר מוכן (חתוך) וגולת הכותרת הזוועתית להחריד: כלבים תלויים וכלבים בכלובים המחכים למותם. הרשו לנו לחסוך מכם תמונות מבחילות אלה. המדריכה טענה שגם רוב הסינים מסתייגים מכך.

מהשוק המשכנו בנסיעה קצרה לכפר סמוך שם פגשנו את שאר המשתתפים בסדנה: שני צעירים משוויץ ואחת מספרד שהייתה חברה של אחד השוויצרים ועימם קבוצה של 4 נרווגים מבוגרים. התחלנו את הסדנה עם השף החביב בהסברים על סכין החיתוך שבו נשתמש ועל עמדות העבודה שכללו מחבתות ווק, גזייה רבת עוצמה, סט של מלח-פלפל, רוטב צדפות, ירקות לבישול וקעריות עם בשר.

אטרקציות מרכזיות ביאנגשו: סדנת בישול

המנה הראשונה שהכנו הייתה פטריות וכדורי טופו ממולאים בבשר עם שום ובצל ירוק. זהו תבשיל שיש לאדות אותו זמן רב ולכן עברנו מיד למנה השנייה שהיא חצילים בשום וג'ינג'ר יחד עם צ'ילי ורוטב צדפות. את המנה הזו אכלנו מיד שסיימנו לבשלה והיא הייתה נהדרת. כולם התענגו על הטעם. המנות הבאות היו: דג בבירה שהיא מנת הדגל המקומית, עוף עם בוטנים (בתמונה). לבסוף גם הכנו ירקות מוקפצים בווק. אחרי הסדנה ישבנו יחד לאכול את כל המנות.

עוף עם בוטנים 

אחרי הסדנא חזרנו ליאנגשו ובשעה 16:00 לקחנו אוטובוס חזרה לגווילין. מתחנת האוטובוס חזרנו ל-wada. לקחנו את המוצ'ילות ונסענו במונית לרכבת. היעד הבא: שנזן.
  

אטרקציות מרכזיות ביאנגשו: טרק רגלי -יאנגדי אל שינגפינג

עלינו על אוטובוס לכפר יאנגדי. האוטובוס, כמו כל אוטובוס בסין, התנהל על ידי בוסית ששלטה בנעשה ביד רמה. הגענו ליאנגדי וירדנו מהאוטובוס ממש ליד נהר הלי. היו שם המון סירות במבוק וחיפשנו אחת שתעביר אותנו לצד השני של נהר הלי שם מתחיל המסלול. ידענו שזה אמור לעלות כ-5 יואן לאדם אך האנשים שם הציעו מחירים לא הגיוניים כמו 100 יואן. בסוף הצלחנו להשיג סירת במבוק ב-20 יואן לשלושתינו ועברנו את נהר הלי בשייט של כ-30 שניות.התחלנו ללכת בשביל שעבר פחות או יותר לאורך נהר הלי.

טרק רגלי -יאנגדי אל שינגפינג

מידי פעם עקבו אחרינו סיניות שניסו להגיד לנו שאי אפשר להמשיך ברגל וצריך לחצות את הנהר, או להציע לנו שיט לשינגפינג (יעדינו הסופי). לא ידענו אם הן מדברות אמת כי ידענו שבמהלך הטיול אמורים לחצות את הנהר 3 פעמים אבל לא היה ברור מתי ולא היו סימונים במסלול. הייתה אפילו סינית אחת שהגדילה לעשות והלכה אחרינו רבע שעה בשדה. בסוף אכן הגענו למבוי סתום ונאלצנו להתמקח עם המציקה על מחיר חציית הנהר.

סירות לאורך נהר הלי

שם גם הצטרף אלינו בחור ספרדי נחמד, ראול. הוא נראה חסר אונים לבדו ושמח שהצענו לו לטייל איתנו. הוא היה חמוד אך האנגלית שלו הייתה דיי רצוצה ולכן לא תקשרנו הרבה ובעיקר הלכנו יחד. מידי פעם עברנו נקודות עגינה של סירות ומסעדות ואף עצרנו למנוחת בירה וקרקרים.בסוף הגענו למעבר הנהר האחרון שהיה במעבורת מסודרת עם כרטיסים ב-4 יואן לאדם. המעבורת הביאה אותנו לנקודה בה הורידה אותנו הסירה ביום הגעתנו ליאנגשו (זוכרים? עשינו שיט בסירת במבוק ליאנגשו). במעבורת היו איתנו כמה ילדים ואחרי שהגענו הם נכנסו לרכב ספארי. שיחקנו איתם קצת וישבנו לידם ברכב והצטלמנו. משם המשכנו רגלית בדרך רכבי הספארי שהייתה מלאה אבנים ומעצבנת.

חברים שפגשנו בדרך מיאנגדי לשינגפינג

החלטנו לעצור אצל משפחה שביתה היה בדרך ולבקש השטה לשינפינג. היה קצת קשה לתקשר אבל דיי הצלחנו בזכות הסינית המעטה שבפינו. בסוף אב המשפחה לקח אותה בסירה ובדרך עצר להראות לנו את הנקודה שממנה רואים את הנוף שמצויר על השטר של 20 יואן. הוא הביא אותנו כמעט עד שינגפינג. המשכנו ללכת ועברנו דרך העיירה כדי להגיע לתחנת האוטובוס. עצר אותנו זקן סיני שניסה למכור לנו ציורים. הייתה לו מחברת עם המלצות עליו בכל השפות והוא הראה לנו את ההמלצה בעברית. כנראה שהוא לא ממש יודע שמה שכתוב שם זה "הבחור הזה חמוד אך הוא מנסה למכור לנו ורואה אותך כמו ארנק". קנינו ממנו ציור ב-10 יואן (5 שקלים לציור שמישהו צייר מול נוף- לא יאומן)

נהר לי

הגענו לתחנת האוטובוס ועלינו מיד. הדרך חזרה ארכה כ-45 דקות במהלכן השתעשענו עם תינוק חמוד עם כובע אדום שעשה כל הדרך פרצופים. כשהגענו ליאנגשו הלכנו לאכול אצל אומן הנודלס מאתמול. בערב ישבנו בבית קפה בשם The balcony ולמרות שחשבנו שאנחנו לא ממש רעבים יצא שהזמנו צ'יפס, לחם שום, יוגורט ומה לא. גם ויקה הגיעה בשלב זה ליאנגשו וחברנו אליה. בערב יצאנו שוב למסיבה וסיימנו את היום ב-02:00 עייפים אך מאוד מרוצים.  

אטרקציות מרכזיות ביאנגשו: גבעת הירח וטיול אופניים

שכרנו 3 זוגות אופניים (עם ידיות הילוכים שבורות) מה-Bamboo house ויצאנו לטייל לאורך נהר יולונג. עד שיצאנו מהעיר הדרך הייתה כצפוי מעט מפחידה: היינו על הכביש יחד עם אופנועים, מכוניות, אוטובוסים. והכל ללא חוקי תנועה נראים לעין. אחרי שיצאנו מהעיר נהיה קצת יותר רגוע ונסענו על שביל נוח. לאורך השביל חיכו זקנות שניסו למכור זר לראש. רק תתעניין -והן כבר תרדופנה אחריך קילומטרים...

השביל המשיך לאורך נהר יולונג ובדרך היו נופים מרהיבים, שדות וגידולים חקלאיים וברקע צוקי הגיר המפורסמים של יאנגשו. בקטע אחד של השביל היה אפשר לרדת ממש לשפת נהר יולונג והיו שם סינים עם סירות במבוק (עם משוטים ולא עם מנוע, כמו הסירה שאיתה עשינו שיט בסירת במבוק ליאנגשו). זקן אחד הציע לנו פומלה. הסכמנו והוא קילף לנו את הפומלה במקצועיות ראויה לציון. סיני אחר סיפר לנו שהוא בן 85. והנה תמונה של הסיני (והפומלה):

סירות במבוק לאורך נהר היולונג

המשכנו עד שראינו בצד הדרך מלון מפואר. נכנסו להתעניין במחירים וגילינו שחדר עולה בין 1,800 ל-6,800 יואן ללילה. מטורף. בדרך חלפנו על פני אטרקציות נוספות: יש הרבה מאוד מערות מים ובריכות בוץ ונטיפים באיזור יאנגשו. בחרנו להשאיר חוויות אלה לפעם הבאה והמשכנו לגבעת הירח. קשרנו את האופניים, קנינו כרטיסים וניסינו לסלק סיניות שהתעקשו למכור לנו שתיה.
למקום קוראים גבעת הירח כי מלמטה ניתן לראות את הפסגה שהיא בצורת קשת וה"חור" של הקשת מזכיר ירח. התחלנו לעלות במדרגות ובדרך הצטרף אלינו בחור ישראלי בשם אביחי שעושה טיול אחרי צבא.

גבעת הירח יאנגשו 

עלינו בעלייה מייגעת (על פנינו עברו תיירים ששכרו סינים שיעלו איתם את הדרך וינפנפו עליהם במניפה כדי שיהיה פחות חם...). בסוף הגענו ל"חור" של הקשת. משם ראינו את העיר יאנגשו ואת גבעות הגיר. רצינו לטפס עד הפסגה אבל לא הבנו איך עולים לשם. זקנה אחת הראתה לנו את הדרך (שכמובן סומנה בשלט מאיר עיניים "אין מעבר"). בתמורה הבטחנו לה שנקנה ממנה קולה מאוחר יותר. עלינו לפסגה וגם משם נשקף נוף מדהים. בדרך למטה לא קיימנו את הבטחתנו ולא קנינו ממנה את הקולה.

יאנגשו וגבעות הגיר מפסגת גבעת הירח 

כשהגענו חזרה על האופניים ליאנגשו, אביחי לקח אותנו לאכול במסעדה סינית שהייתה מרוחקת יחסית ממרכז יאנגשו ולכן הייתה זולה. הבעלים Gans מכין את הנודלס לבד והרשה לנו לצלם אותו בזמן ההכנה כדי שנלמד איך מכינים נודלס בסין. אכלנו נודלס טעימים ובאמצע הצטרף אלינו חברו של אביחי שמטייל איתו ובילה במסיבה עד שבע בבוקר.

איך מכינים נודלס בסין? הנה כך

אחרי האוכל נפרדנו משני החבר'ה ויצאנו לחפש מסאז' לרגליים. נכנסנו אקראית לאחד ממכוני המסאז' הרבים ביאנגשו. הכניסו אותנו לחדר עם מיטות מיוחדות. בהתחלה טבלו לנו את הרגליים במים רותחים ואז החלו אגרופים על כפות רגלינו הדואבות. גם בהמשך היו סוגים שונים של מעיכות והתעללויות. למרות זאת- בין הכאבים היו גם חלקים נעימים יותר מידי פעם...

עוד אטרקציות ביאנגשו:

> טיול יום: מיאנגדי לשינגפינג
> סדנת בישול של 5 מנות משף מקצועי 

חיי לילה ביאנגשו

אנחנו התארחנו בהוסטל שנקרא Bamboo house ביאנגשו. שימו לב שיש להם שני סניפים: האחד ממש על הרחוב הראשי (ה-west st) שלטענתם רועש עד 01:00 ומלון נוסף בקרבת מקום בסמטה צדדית. קיבלנו חדר שם בקומה חמישית (בעלות של 80 יואן ללילה). בפעם הראשונה בסין היה לנו חדר עם אמבטיה ולא עם מקלחת. הרחוב הראשי מלא בבתי קפה, ברים, חנויות מזכרות ומה לא. כך שמצאנו בקלות איפה לשבת ואכלנו אורז ונודלס ב-60 יואן. אחר כך הסתובבנו קצת וטיילנו לאורך רחוב הזרים וראינו נוף של נהר הלי. ראינו גם חנויות שנראות כמו מחסנים של מזכרות. נפרדנו מתמיר לטובת מקלחת והתארגנות ונפגשנו שוב בערב לטובת ארוחה בפיצרייה הסמוכה להוסטל (3 מגשים ב-80 יואן).

משם המשכנו לחוות מעט מחיי הלילה של יאנגשו. בכל פינה יש מועדון ומסיבה. הרחוב מתמלא במוסיקה בקולי קולות.נכנסנו לאחד הפאבים ושתינו בירה ב-20 יואן (שזה המון יחסית). זו הייתה חוויה מעניינת לראות את התיירים הסינים מבלים בעיירה שורצת מערביים כיאנגשו. אחד השירים היה השיר הקוריאני שלמדנו אתמול ב-KTV. בכל מועדון היה DJ וגם זמר שהוביל את הערב (קצת הזכיר לנו צוות הווי ובידור באילת).

חיי לילה ביאנגשו

שיט בסירת במבוק ליאנגשו

רק בשבילו היה שווה לטוס לסין - ילד סיני קטן בגווילין 

את הבוקר פתחנו בארוחת בוקר נחמדה (לא תאמינו איפה- במקדונלדס...) עם תמיר בהמלצתה של רייצ'ל. משם עלינו על אוטובוס (שעה וחצי נסיעה) עד לתחילת המסלול של הסירה. להפתעתנו גילינו שסירות ה"במבוק" עשויות מפלסטיק בצורה במבוק עם חתיכת עץ וספסלי ישיבה. דיי מצ'וקמק בסך הכל, כך ששמחנו שהשארנו את התיקים הגדולים ב-wada hostel. כל סירה מכילה 6 נוסעים וסיני שמשיט אותה. השייט עובר בנהר הלי ונשקף ממנו נוף של גבעות גיר ענקיות. המראה היה יפה במיוחד כי ראינו גם חיות: ברווזונים ובאפלו מים. השיט היה מאוד רגוע וכמעט מרדים.

כשהגענו לשינגפינג (עיירה הסמוכה ליאנגשו) חיכה לנו רכב ספארי (עם ספסלים פתוחים) שלקח אותנו לתחנה מרכזית שינגפינג בדרך עם המון אבנים (הרגיש קצת כמו לונה פארק). שם חיכה לנו אוטובוס שהביא אותנו ליאנגשו.

שיט בסירת במבוק ליאנגשו

שיט בסירת במבוק ליאנגשו

גבעות גיר על גדות נהר הלי באזור גווילין